פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ד:ז:ו

בריבו. למעוטי אתא בריבו אי אתה מטה לחובה על פי א' אלא בשנים אבל אתה מטה דינו של שור הנסקל לחובה על פי אחד דלא תימא הואיל ושור הנסקל דינו בעשרים ושלשה כדיני נפשות לכל מילי משוינן ליה קמ"ל וכר' אבהו בשם ר' יוחנן דלכל מילי לאו כדיני נפשות אלא כדיני ממונות משוינן ליה:

ובלבד. כלומר לא תטעה בזה אלא ובלבד שיהא דינו של שור הנסקל בכל הדברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני ממונות מדמינן ליה כ"א בהאי מילתא לחודיה דדינו בעשרים ושלשה משום דמהוקשא ילפינן כמיתת הבעלים כך מיתת השור אבל בכל מילי ילפינן מדגלי לן קרא בדין נוטה דמטין בדינו ע"פ אחד הה"ד בכל החלוקים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כדיני ממונות הוא:

כמה אינון. חילוקי הדינים שבין דיני ממונות לבין דיני נפשות:

אנן תנינן. בכל המשניות הללו:

תשע. דאע"ג דעשרה דברים נשנו משום דאין הכל כשרים בדיני נפשות ועשרים ושלשה חדא היא דטעמא דמפקינן פסולין מדיני נפשות משום דסנהדרין של כ"ג בעינן וכתיב בהו בסנהדרין ונשאו אתך בדומין לך מיוחסין כמותך:

הי דאינון תרתי אחרנייתא. דמוסיף ר' חייא:

ולא לדיני נפשות. משום דסתמן אינם רחמנים שלא היו להן צער גידול בנים:

ושלא הביא שתי שערות. אע"פ שעדיין לא נראו בו סימני סריס:

ויושב בדינו של שור. דגבי שור לא חיישינן ואכל הני קאי כדאמרינן דבכל מילי דין שור הנסקל כדיני ממונות הוא מלבד שיהא נידון בכ"ג:

והי דאינון תרתי אחרנייתא. חדא הא דמוסיף ר' אבהו אף פחות מבן עשרים ואידך מאי הוא:

ואין דנין שני דיני נפשות ביום אחד. כדתנן לקמן פ' נגמר הדין אין דנין שנים ביום אחד אם הם של שתי מיתות או בשתי עבירות אפי' הם במיתה אחת:

ואפי' נואף ונואפת. אם הן בשתי מיתות וכגון בבת כהן ובועלה שהיא בשריפה והוא בחנק: