פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין י:ב:כ

ויוסף עוד דוד וגו' ודריש ויוסף לריבוי וכן ועוד הוא לריבוי וכלומר שמרבה אני כפי מה. שנאמר בהדיא שלשים אלף הרי תשעים אלף ומדכתיב כל בחור בישראל דרשינן שמינה אותן כולם לזקינים:

לא נשאו כתורה. דכתיב בכתף ישאו ולא עשו כן אלא וירכיבו:

טעין כהניא. הגביה אותן למעלה ואח"כ טרפן לארץ:

שלח. ותשאל לאלו החכמים שמנית:

אמר דבח. זבוח לפניו קרבנות והוא עומד:

מילה. דבר שתינוקות של בית רבן אומרים בבה"כ בכל יום לא אמרת לו וזה אמרת לזבוח לפניו:

תימליוסים. היסודות:

עציץ. של חרס וביקש להרימו וא"ל העציץ אין אתה יכול. שאני מונח כאן לכבוש את התהום שלא יעלה ויציף את העולם:

ומן אימת את הכא. דודאי בשעת הבריאה לא היה צריך לך דתהום כלבוש כסיתו כתיב:

מן שעתא. שהשמיע הקב"ה את קולו בסיני רעשה הארץ כדכתיב ארץ רעשה וגו' והתחילה לשקוע עד התהום ואני מונח לכבוש את התהום ואע"פ כן לא שמע דוד לו והגביהו וכיון שהגביהו עלה התהום וביקש לשטוף את העולם והיה אחיתופל עומד שם ואמר עכשיו דוד מתחנק שעומד מקרוב ואח"כ אעשה דבר להקימו ואנא מליך:

למאה עולות. מדריגות ומעלות:

אע"ג כן. ואפ"ה היה סופו של אחיתופל כן שנתחנק:

אפי' על מגן. אפי' בחנם אין קללת רבו חוזרת ריקם:

מגילה שמסר שמואל לדוד. בענין בנין בית המקדש:

לא יכלו הכתובים לקרותו איש. אחר שנתן עצה זו לאבשלום: