פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין י:א:כב

בחרו להם ביררו הברזל. בחרו להם לדמות להברזל ולהמטע שלו שהוא המטיל והוא ברזל קלל מטיל בלעז וכלומר לדוגמת השבת שלו דימה אותם המקרא שהוא דבר קבוע ויפה ומשובח:

שפשטו ידיהם הרבים בו יד. שנידו והרחיקו אותו החכמים מהם אע"פ שחזרו וקרבו אותו סופו לקבל עונשו:

משמרות כתיב. בשין השמאלית רמז לסנדל המסומר שיהו בו כ"ד מסמרים מרומז לכ"ד משמרות וגרסי' להא בפ' במה אשה על מתני' לא יצא בסנדל המסומר:

כמה מסמרים יהו בו. בסנדל ויהא מותר לצאת בו בשבת לפי שלא גזרו אלא מעין המאורע שהיו לחזק אבל אלו הא דחשיב לקמיה אינן אלא לנוי ומותר:

וכימיך. שהן שבעה ימי שבוע דבאך תרגומו תוקפך וכתיב ברישיה דקרא ברזל ונחשת מנעליך:

מניין משמרות. כדלעיל דמשמרות כתיב ונתן על האחד יותר להכיר כוונת הרמז:

כלבת. הוא כלבוס הנזכר בבבלי פ' במה אשה ושני ראשיו חדין וכפופין:

אינה עולה לחשבון מסמרים. ומותר דאינו כשאר מסמרים ולא גזרו אלא מעין המאורע:

שרי. כיון דנשתנה לא זרו:

אין מגרדין. בשבת סנדלים ומנעלים ישינים מפני שקולף והוי ממחק:

אבל סכין. הך ברייתא פליגא אדלקמן:

שניים. תלמידים השניים אמרו משמו אין מגרדין:

הא אזילא חדא מן תלמידוי דר"ח רבה. הלך וחסר לו דבר אחד מהן שהרי רבי מן הראשונים הוא וקאמר אין מגרדין:

ומשיגין. מכבסין:

חדשים. דשמא לא יהו מכוונים לרגליו ואתי לטלטולי:

כמה יהו בהלוכן. מבעוד יום:

מן סידרא רבה. מבית המדרש הגדול:

תני לא יסוך אדם וכו'. מפני שהוא מעבדן:

והיא בתוך המנעל. מפני שהמנעל נהנה ממנו ונמצא מעבדו:

ומתעגל. ומתגלגל ע"ג עור שלוק ואינו חושש ובלבד שלא יתננה להקטיבלייא ע"ג טבלה של שייש ולהתעגל עליה דמיחזי כמכוין לעבדה יפה הואיל ושוטחה על גבי טבלא:

רבן שמעון בן גמליאל מתיר. הואיל ומכל מקום אינו סך השמן עליה אין כאן משום מעבד:

ממוסמסין. מסורסין ומסורגין הם אינם מתקבלים על לב השומעין ומרים ונוקבים הן כמסמרות: