פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין א:ב:לו

מה טעמיה דרבי שמעון וסמכו זקני שנים. גרסינן כדלקמן דלא דריש כלום מוסמכו:

ובעגלה ערופה מאי טעמיה דר' יהודה. צ"ל זקיניך שנים ושופטך שנים וכו' מאי טעמיה דרבי שמעון זקניך ושופטך שנים וכן הוא בפ' עגלה ערופה:

נראין דברי רבי יהודה בעריפה דלא דריש ויצאו. כלומר דעיקר הלימוד לר' יהוד' מזקניך שנים ושופטיך שנים ואין ב"ד שקול אבל ויצאו לא דריש כלל דלגופיה איצטריך שיהו יוצאין זקיניך ושופטיך ונראין דבריו דאכתי מייתר לן למידרש מזקניך ומשופטיך:

ונראין דברי ר"ש בסמיכה דלא דריש וסמכו. דנמי לגופיה איצטריך וא"כ לית לן למדרש כ"א מזקני שנים:

אין תימר נראין דברי ר' יהודה בערופה וכו'. כלומר דאי תימא דהיינו טעמא דר' יהודה בעריפה דדריש נמי מויצאו כי היכי דדריש התם וסמכו ורבי דקאמר נראין דבריו בזה היינו משום דמסתבר טעמיה דשפיר דרשינן הכא ויצאו דהוה ליה למיכתב ומדדו זקניך וגו' אבל בסמיכה נראין דברי ר"ש דלא דריש וסמכו משום דלאו מיותר הוא אם אתה אומר כן קשיא דאשכח תימר ויצאו שנים וכו' וא"כ שבעה מיבעי ליה לרבי יהודה אלא על כרחך דלא דריש רבי יהודה הכא ויצאו כמו דלא דריש רבי שמעון התם וסמכו ולפיכך הוא דקאמר נראין דבריו בעריפה:

זקניך שהן שופטיך. המיוחדים שבשופטיך והם סנהדרי גדולה:

ושופטיך זה מלך. כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ וכ"ג דכתיב ובאת אל הכהן ואל השופט: