פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין א:ב:לג

גבי. אצל ר' יצחק ור' נתן וטל ידיהם:

בחדא כתב לקדושת חנניא. היה משביחו ומזהירו שיחזור בו מחמת קדושתו וחסידותו:

ובחדא כתב גדיים נעשו תישים. ולא תאמר שלא הנחת כמותך בא"י. ובחדא כתב וכו'. להראות לו אח"כ אם לא יקבל דבריהן:

ונחוניין. נחוניא שהיה ראש הגולה בימיו יהיה זורק:

ואוקרון. כיבדם להשלוחים וכן בשניה וכשקרא אגרת השלישו' רצה לבזות אותם ואמרו לו שוב אין אתה יכול לבזות אותנו שכבר נתפרס' מהכבוד שכיבדתנו:

וקרא באורייתא אלה הם מועדי חנניה וא"ל מועדי ה' כתיב אמר לון גבן אצלינו כך הוא כתוב אבל אצליכם אינם אלא מועדי חנניה מאחר שהוא מעבר שנים בח"ל ואינם מוסכמים מהשם:

אזל. חנניה וקבל עליה דרבי לפני ר"י בן בתירא שהיה בנציבין:

אחריהם אחריהם. ראוי לילך ויפה כתב לך שאין ראוי לקבוע שנים בח"ל:

א"ל. וכי לית אנא ידע למי הנחתי שם שאינן חכמים כמותי ומי מודיעני שהן חכמים ויודעים לחשב תקופות ומזלות כמוני ועליהם להביא ראיה שיודעים הן:

מכיון. השיב לו ר"י בן בתירא מכיון דאת אמר שאינם יודעים נחשב ישמעון לך אדרבא מכיון שהם אומרים שיודעים לחשב כמותך להם ישמעון שאין לחשוב ולקבוע בח"ל אלא א"כ נודע לו שבודאי אין כמותו שם:

קם. חנניה א"נ ר"י ב"ב ורכב סוסיא להודיע להגולה זמן קביעות המועדות ע"פ חשבון ארץ ישראל:

הן דמטא מטא. במקום שהיה יכול להגיע הגיע ובמקום שלא הגיע עדין הן נוהגין בקילקול שעושין ע"פ קביעות ח"ל: