פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ט:א:ג

טמא זיבה וכו' מנין. שאין עושין הראשון ונדחין לשני:

תלמוד לומר כי יהיה טמא ריבה כצ"ל וכך הוא במכילתא:

ואין צבור טמא נפש נדחה. אלא עושין הראשון בטומאה:

טמא זיבה וכו'. נדחין לפסח שני. כמ"ד נקמן שאף הצבור עושין פסח שני:

טומאת ע"ז. אם היה הצבור טמאין מחמת טומאת ע"ז עשו אותה כטמא זיבה וטמא צרעת ואין עושין הראשון ולהאי מ"ד דלעיל וכדלקמן עושין את השני:

ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. תוספתא היא בפ"ח וכן הא דאבתרא שם. ולפי גי' הספרים שכתוב לפנינו מתיישב הא דהכא שפיר דאיידי דאיירי בטומאת ע"ז קאמר להא וכהאי דאמרי' בהאי תלמודא בפ"ג דע"ז בסוף הלכה ה' דגריס שם תני ר' ברוקי קומי ר' מנא. דדריש על קרא דאבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים מלמד שלא הניחו הכנענים לא הר ולא גבעה שלא עבדו עליו. ופריך עלה התם ולא כן סברנן מימר דבר שיש בו רוח חיים אע"פ שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה בית הבחירה איכן נבנה. כלומר דהא לעיל שם קאמר דדבר שיש בו רוח חיים והוא נעבד לע"ז אסור לגבוה וא"כ קל וחומר לדבר המחובר הנעבד שהוא אסור לגבוה וכדקאמר התם בפשיטות לעיל באותה הלכה דבר שיש בו רוח חיים אסור ודבר שאין בו רוח חיים לכ"ש והשתא דקא דרשת שלא הניחו הר וגבעה שלא עבדו עליו אם כן בית הבחירה איכן נבנה דהא כל המקומות נאסרו לגבוה ומשני שם על פי נביא נבנית שהתיר להם על פי הדבור דכתיב גבי קניית גורן ארנן ויעל דוד בדבר גד אשר דבר בשם ה' והיינו נמי דקאמר הכא דלא תיקשי אם טומאת ע"ז היא חמירא כל כך שעשו אותה כטומאת זיבה וצרעת אם כן בית הבחירה היאך נבנה על המקומות שנטמאו בטומאת ע"ז וקאמר דהא ל"ק לפי שניתן רשות לישראל לבנות בית הבחירה על פי הדיבור וזהו ממש כדמשני שם:

שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני מפני הטומאה כהדא הוא דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתיב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר ה' הטוב יכפר בעד ולר' יהודה דיליף מהכא שהצבור עושין פסח שני הא דכתיב כי אכלו את הפסח בלא ככתוב סבירא ליה כמאן דאמר לקמן אין מעברין מפני הטומאה והוא עיבר שהיה כסבור שיכלו לטהר עצמן ולעשות בראשון ולא עלתה בידם ועל זה ביקש רחמים על עצמו א"נ כהאי מאן דאמר שעיברו את ניסן וכו' כדלקמן אבל לא מפני שהשיא להם לעשות פסח שני כדכתיב שם לעיל ויועץ המלך וגו' לעשות הפסח בחודש השני: