פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ח:ד:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Pesachim 8:4:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Pesachim 8:4:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"ה אמר הפריש פסחו וכו' אין אחר נמנה עמו. אע"פ שאח"כ רוצה לחזור בו ולימנות אחר עמו מפני שבשעת הפרשה לא היה דעתו אלא שיהא לו לבדו:
הפרישו סתם. שלא אמר אלא הריני מפריש זה לפסח:
כל מה שיבואו מינוייו הם. ואפי' הוא עצמו יכול לימשך ידו ממנו וא"צ שישארו מן הנמנין בתחלה עליו אלא כל הרוצה לבא ולהמנות עליו הרי זה מינוייו:
מתניתא אמרה כן. בתמיה וכי כך שנינו בבריית' דהתוספתא בפ"ז דדרשינן ואם ימעט הבית מלמד שהן מתמעטין והולכין והועתקה כאן בטעות וה"ג בתוספתא שם לעולם נמשכין והולכין ובלבד שנשתייר אחד מבני חבורה הראשונה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר בין מן חבורה הראשונה בין מחבורה אחרונה ובלבד שלא יניח את הפסח כמות שהוא שמעינן מיהת דלא פליגי אלא אם צריך שישתייר אחד מהחבורה הראשונה עליו ולר' יוסי מיהת צריך שאחר שנמשכו החבורה הראשונה והניחו א' מהם ונמנו עליו חבורה שנייה אע"פ שזה הנשאר בתחלה מהראשונה יכול הוא עכשיו ג"כ למשוך ממנו שהרי יש כאן מנויין אחרים עליו מ"מ כשירצו אף אלו השניים להמשך ממנו צריך שישאר אחד מהן עליו שלא יניחו להפסח כמות שהוא מבלתי מנויין והך ברייתא ע"כ בהפרישו סתם איירי שאם היה איזה תנאי בשעת הפרשה לאו הוו פליגי בה ר' יהודה ור' יוסי שהכל הולך אחר התנאי של שעת הפרשה והשתא קשיא לרב הונא כדמסיק ואזיל:
אין תימר וכו'. שאם תאמר בהפרישו סתם כל מי שיבא להימנות עליו ה"ז מינוייו א"כ הן הן חבורה הראשונה הן הן השנייה דמה לי אלו ומה לי אלו ואפי' לא נשתייר שום אחד מהן הא אמרת כל מי שיבואו מינוייו הן:
מה נפיק מביניהון. מה איכא עוד נ"מ מבינייהו דרב הונא ור' זעירא:
הפריש פסחו. סתם ומשך ידו ממנו ואח"כ נמנה אחר עליו על דעתי' דרב הונא כשר דהא לדידיה ע"כ לא ס"ל כהאי דר' יוסי בהתוספתא או דלא שמיע ליה דהא כל מי שיבואו מינוייו הן קאמר ולדעתיה דר' זעירא פסול משום שכשמשך ידו ממנו הניחו להפסח כמות שהוא וכר' יוסי נמי פסול:
על דעתה דרב הונא וכו'. ועוד איכא בינייהו דלרב הונא משכחת לה שיהא נקרא הקדש יחיד שזה מושך ידו ממנו ואח"כ נמנה האחר עליו וקיי"ל בריש פ"ב דתמורה שהקדש יחיד הוא עושה תמורה אבל לר' זעירא אין לזה למשוך ידו ממנו עד שימנה האחר בתחלה עליו וה"ז עכשיו כהקדש שותפין ואין הקדש שותפין עושה תמורה כדתנינן שם:
רב הונא אמר אם יש כזית לכל אחד ואחד כשר. דס"ל הואיל ונמנו עליו מאה כאחת צריך שיהא בו כזית לכל אחד ואחד מן המאה ואם לאו אע"פ שיש כזית לפחות ממאה לכל אחד ואחד פסול ור' זעירא ס"ל עד מקום שיש כזית וכו' כלומר בתר הנמנין עליו בראשונה אזלינן ועד מקום שיהא בו כזית לכלי אחד ואחד כשר ותני בהדיא בברייתא כן נמנו עליו וחזרו ונמנו עליו וכו'. ואם מאה נמנו עליו כאחת נמי הדין כן שמשערין עד שיהא כזית לכל אחד וא' ולהם הוא כשר והשאר צריכין להמנות על פסח אחר ואין הפסח נפסל בשביל שאין בו כזית לכל אחד הנמנין עליו כאחת: