פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ז:יב:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Pesachim 7:12:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Pesachim 7:12:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' מתיב רבי יוחנן וכו'. לפי גי' הספרים שמצויין לזה כאן פירשתי לעיל בסוף הלכה:
הפיגול והנותר. דתנן לקמן סוף מכלתין שגזרו עליהן טומאת ידים ומצטרפין חצי זית מזה וחצי זית מזה לטמא את הידים וגרסינן לכל זה לקמן שם:
מהו שיפסלו בתרומה. אם נגעו בתרומה דמכיון שאין טומאתן אלא משום גזירה בעלמא אי משום חשדי כהונה בפיגול אי משום עצלי כהונה בנותר אפשר שאין שורפין עליהן את התרומה:
קל וחומר אם מטמאין את הידים לפסול בתרומה. שהידים סתמן אחד מן הדברים שפוסלין בתרומה ואם גזרו עליהן טומאת ידים מסתמא פוסלין הידים שנגעו בהן את התרומה הן עצמן לא כל שכן:
ההן יוצא. זה היוצא בקדשים שפסול הוא מה את עביד ליה לענין טומאת ידים אם דינו כפגול ונותר או דלמא מכיון דלית לן למימר דאתו לאפוקי במתכוין לא גזרו ביה רבנן טומאה:
אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים פיגול ונותר אינן פוסלין בתרומה. בתמיה כלומר דמתמה הש"ס על בעל הבעיא דאי ס"ד דכל כך פשטה הגזירה דאפי' ביוצא גזרו טומאת ידים א"כ מאי מספקא ליה מעיקרא דלמא פיגול ונותר אין פוסלין בתרומה דפשיטא ופשיטא הוא דגבי פיגול ונותר דאיכא למיחש בהו משום חשדי ועצלי כהונה דנחמיר בהו שמגען יפסלו את התרומה:
אין תימר וכו'. ומהדר ליה בעל הבעיא דבאמת לפי הס"ד דפגול ונותר אינן פוסלין את התרומה לא הוה מיבעיא לי כלל כיוצא אלא דההן יוצא לא גזרו עליו כלום והכי מסתברא כדלקמיה כי קא מיבעיא לי לבתר דפשטינן דפיגול ונותר פוסלין בתרומה דשמא גזרו נמי על היוצא טומאת ידים:
דלא כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. כלומר דהואיל וכן א"כ מסתברא נמי דלא גזרו טומאה כלל ביוצא דאם לא כן מאי מהני. ליה שחותך צד החיצון יטמא החיצון את צד הפנימי במגעו מקודם שחתכו ומעתה תפשיט לך דאין טומאה כלל ביוצא:
אמר ר' אבין. דמהא לא תפשוט דהא מאן אית ליה דבר טמא מחמת מגע עצמו כן הוא לקמן סוף מכלתין:
לא רבי מאיר. אית ליה האי כדתנן בפ' כ"ז דכלים ומייתי ליה בפ' בהמה המקשה גבי הוציא העובר את ידו וכו' דסבירא ליה לר' מאיר טומאת בית הסתרים מטמא כדקאמר גבי שלשה על שלשה שנחלק טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס דברי ר"מ ולא קיי"ל כוותיה אלא כר' יוסי דפליג עליה התם וקאמר וכי באיזה מדרס נגע זה דטומאת בית הסתרים לא מטמא:
לא כן אמר ר' יוחנן וכו'. כלומר דמהדר ליה לרבי אבין דנהי דלא קיימא לן כרבי מאיר בטומאת בית הסתרים מכל מקום וכי לא כן אמר רבי יוחנן דלדידן דסבירא לן טומאת בית הסתרים לא מטמא וכל הדברים טהורין ברובן כשחותך רוב מקום הטמא נשאר השאר בטהרה ומעתה היא גופה תיקשי דכיון שחותך רובן לאו כפרוש היא מהשאר ובשעת פרישתו ויהא כמגיעי הרוב בו ויהא פסול גם צד הפנימי דהשתא לאו בית הסתרים היא:
אמר ר' חנניה. דלא קשיא דהכא מיירי במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך ולאו בחותך רוב בפעם א'. דמכיון דבכל שהוא לית ביה שיעור טומאה לטמא נשאר צד הפנימי טהור: