פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ו:ה:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Pesachim 6:5:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Pesachim 6:5:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' מתניתא. דקתני השוחט פסח שלא לשמו בשבת חייב בשיודע בו שהוא פסח וכסבור היה שכשם שהוא מותר לשחטו בשבת לשמו כך הוא מותר שלא לשמו:
ושחטו לשם שלמים. ובזה הוא ששגג כדפרישית במתני' ומיהו לא טעה בדעתו לומר שהוא שלמים דעקירה בטעות היא ולא הויא עקירה אלא שידע בו שהוא פסח וכדאמרן:
היה יודע בו שהוא שלמים וכו'. מילתא באנפי נפשה היא ולאשמועינן פלוגתא דאמוראי בעלמא שאם שחט שלמים לשם עולה בשבת והיה יודע בו שהוא שלמים אלא ששגג בשבת שנעלמה ממנו שהיום שבת. ומיהו נראה דטפי ניחא לגרוס ושחטו לשם פסח דבהכי הוא דאיירינן כאן ואף לגי' הספר הדין הוא לפי פלוגתא דאמוראי ביודע שהוא שלמים ושחטו לשם פסח ג"כ בענין זה בעצמו שזהו לאו עיקר הוא לסברא דר' מנא:
ר' מנא אמר יש בעשייתו מצוה. דהא מיהת כשר הוא הקרבן דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה והוה ליה כטועה בדבר מצוה ועשה איזה מצוה ולר' יהושע דמתני' פטור:
ר' יוסי אמר אין בעשייתו מצוה. הואיל ולא עלו לבעלים לשם חובה:
אילי צבור. של מוספין שהיה סבור שהן כבשים בני שנה ושחטן לשם אילים של מוספין שמא לא עלו לצבור לשם אילים. ודברי ר' יוסי הן דמסיק למילתיה וכלומר ואל תשיבני מאילי צבור וכו' דשאני הכא דזה נקרא בעשייתו מצוה משום שעלו לצבור לשם חובת אילים:
ותני. בהדיא כן אילי צבור וכו'. דהטעם הוא מפני שכבר עלו לצבור לשם חובה דהא אילים הן ובכה"ג הוא דפטור משום שבת משום דאין בטעות שלו כלום דאילים הן ולשם אילים שחטן אבל אילו שחט כבשי צבור לשם אילים חייב מכיון שלא עלו לשם חובת אילים וה"ה בשלמים ששחטן לשם עולה:
מתניתא כסבור שהוא פסח וכו'. הא דקתני בסיפא דרישא ושאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח וכו' אם ראויין רבי אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר מיירי שטעה וכסבור בו שהוא פסח ושחטו לשם פסח וזהו שנקרא טעה בדבר מצוה שהרי ראויין הן לשם פסח ועשה מצוה דכשירין הן ובהא הוא דפוטר ר' יהושע אבל אם היה יודע בו שהוא שלמים אלא שהטעות הוא שהיה סבור לומר שמותר לשנות שלמים לשם פסח בהא הוא דפליגי רבי מנא ור' יוסה ואליבא דר' יהושע:
רבי מנא אמר אין בעשייתו מצוה. משום שזה לאו טועה בדבר מצוה הוא שהרי יודע בו שהוא שלמים ועקרו לשם פסח ואפילו ר' יהושע מודה בזה שהוא חייב:
רבי יוסה אמר יש בעשייתו מצוה. דהא מיהת טועה היה שכסבור שמותר לשנות שלמים לשם פסח ומכיון דראויין הן לשם פסח ושחטן לשם פסח בטעות דעתו גם זה נקרא טועה בדבר מצוה ולר' יהושע דמכשיר לעיל בפ' תמיד נשחט בסוף הלכה ד' בשוחט אחרים לשמו בזמנו הרי יש בעשייתו מצוה ופטור:
מסתברא דר' מנא בקדמייתא דרבי יוסי באחרייתא. וקאמר הש"ס דמסתברא הוא כהאי דרבי מנא בפלוגתא קמייתא דידהו ביודע בו שהוא שלמים ושחטו לשם פסח דיש בעשייתו מצוה מטעמא דפרישית לעיל. וכר' יוסה מסתברא היא בפלוגתא בתרייתא דידהו דיש בעשייתו מצוה וטועה בדבר מצוה נקרא וכדפרישית: