פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ו:ד:ד

היתה מתבערת עמו. וקא סלקא דעתך מטעמא דנותר וישרפנה עם הפסח קאמר ולפיכך מתמה:

איתא חמי. בא וראה:

חגיגה נאכלת וכו' ותימר הכין. שמתבערת עמו:

בעולה עמו על שלחנו. לא בשריפה מטעמא דנותר קאמר אלא בהעולה ממנה עם הפסח על שלחנו שהתבשילין העולין מהן על השלחן כשמבער תבשילי הפסח מהשלחן מבער גם תבשיל חגיגה עמו מהשלחן אע"פ שעדיין לאו נותר הן וטעמו שאם יתותרו על השלחן אחר שנטל תבשילי הפסח ממנו שמא יאכל איזה דבר מהן ונמצא נאכלת אחר הפסח ואין אוכלין חגיגה אחר הפסח:

הדא אמרה ההין דאכל חובץ. מי שאכל גבינה ומאכלי חלב:

ובדעתיה למיכל קופד. בשר אח"כ:

צריך מבערה פיסתה. חתיכת הגבינה מעל השלחן שמא יבא לאכול ממנה אחר הבשר: