פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ה:ג:ה

אלפן אגדה. למדני דברי אגדה לדרוש ולהבין פסוקי ד"ה שאינן מתפרשין אלא ע"י דברי אגדה:

שהן גסי רוח ומעוטי תורה. ומטין הדברי' כרצונם ואינן מכוונין אל האמת:

אמור לי הדא מילתא וכו'. ותדע שאני בעל תורה:

פסולו מאחרים. מדבר שהוא חוץ לגופו של הפסח:

אין אתה יכול לבור פסולו מתוך הכשירו. שאי אפשר לך לומר זה החלק של הפסח הוא שלא לשמו וזה הוא לשמו לפיכך כולו פסול הוא אבל לאוכליו ושלא לאוכליו אתה יכול לברר וליטול חלק זה הוא לאלו הראוין לאכילה וזה הוא מאלו שאינן ראויין וכל חלק וחלק נראה בפ"ע הוא:

ואוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בפסח. דביה כתיב לפי אכלו תכוסו שתהא השחיטה לשם אוכליו ואין זה בשאר הקדשים: