פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ה:א:ו

מאן תנא בין בחול בין בשבת. זמן אחד להפסח. ר' ישמעאל היא דתני כסדרו של הפסח אחר התמיד בע"פ בחול כך סידורו בשבת בע"פ:

כסדרו בע"ש. אם חל י"ד בערב שבת כך סידורו אם חל בשבת והתמיד נשחט בו' ומחצה וקרב בז' ומחצה והפסח אחריו:

הא ר' ישמעאל מאחר שעה לפלפולו. כלו' בשביל פלפולו והוא חימומו והרבה תמצא בש"ס הזה שמשתמש בלשון פלפול לחימום ומלשון פילי הוא חזיה דהוה ביה פילי בגופיה וכן כאן דמחמת שנתחמם נעשי בו כמין בקעים בקעים והיינו דר' ישמעאל חייש שלא יתחמם בשר הפסח ויתקלקל מכיון שאין יכול לצלותו עד שתחשך הלכך הוא מאחר שעה אחת לסידורו בשבת וא"כ הא טעמי' דר' ישמעאל:

ור' עקיבא מקדים שעה אחת לעיסוקו. בתמיה אלא ר"ע מ"ט וכי בשביל עיסוקו בהקרבה צריך להקדים בשבת הא איכא שהות טובא. ומשני דהיינו טעמיה דר' עקיבא דמקדים הואיל ובשבת שכיחא שכרות וכדי שלא יכנסו למצוה משוכרין והלכך כל מה שאתה יכול להקדים טפי עדיף וסידורו בשבת כסידורו בע"ש:

ויקריב פסח תחלה. אם חל בשבת לטעמא דר"ע דחייש לשכרות ותמיד אחריו ובתמיד ליכא חששא שאין עסק כל עשייתו מסור אלא לכהנים וכהנים זריזין הן:

אם אומר את כן. להקדימו להתמיד נמצא' מבטל הדרש שדרשו מבין הערבים של פסח חלוק בין הערבים וכו' כדלעיל וא"כ ע"כ א"א להקדימו מקודם ח' ומחצה:

אם מקיים את בין הערבים של פסח לא נמצאת וכו'. ומ"ש האי מהאי דכשאתה אומר תמיד נשחט בו' ומחצה כשחל ע"פ בשבת א"כ מבטל אתה הדרש בין הערבים של תמיד:

ומשני דלא דמי שאם אתה מבטל בתמיד עכשיו יכול אני לומר אימתי את מקיימו לאחר זמן למחר ובכל ימות השנה אבל פסח אם את מבטלו לבין הערבים עכשיו אימתי את מקיימו דלא מצית אמרת מקיימו את לשנה הבאה דמיהת בפסח של שנה זו אי את מקיימו:

ויקריב פסח תחילה וכו'. אכל ע"פ דעלמא קאי דהיא גופה מנלן שמקדימין התמיד להפסח. וקאמר דטעמא משום יאוחר דבר וכו' כדפרישית במתניתין: