פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ד:ג:ב

גמ' מותר לגדל. בתמיה והא תנינן בפרק מרובה אין מגדלין בהמה דקה בא" וקאמר ר' בא כגון מהיר וכו' שם מדבר לא"י והיא ט"ז מיל על ט"ז מיל ושם הותר לגדל בהמה דקה וכן אמר במרובה בהלכה ז' דהא דקאמר שם אבל מגדלין במדברות שבא"י היינו מדבר מהיר:

הוין. בני הישיבה בעיין מימר דמ"ד מותר למכור ס"ל נמי דמותר לייחד הבהמה אצל נכרי. וגרסינן להא בפ"ק דע"ז בהל' ו' עד סוף כל הסוגיא:

ומ"ד אסור למכור. ס"ל כהאי תנא דריש פ"ב דע"ז אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים לפי שחשודין על הרביעה:

ר' יונה וכו'. דחי לה דליתא להא דהוון בעי מימר אלא אפי' מ"ד מותר למכור אסור לייחד ודכ"ע אית להו הא דאין מעמידין:

מה בין למכור וכו'. מכיון דחיישינן לרביעה א"כ אף למכור אסור דבני נח מצווין על הרביעה וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול:

וקאמר דשאני מכירה. דהתם כשמוכרה לו הרי כבהמתו של עכו"ם היא והוא חס עליה לרובעה לפי שברביעה נעשית עקרה אבל כשמייחדה אצלו בהמתו של ישראל היא וחשוד הוא לרובעה ולפיכך אסור לייחד מקום וכו':