פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ג:ח:ד

אית תניי תניי ומחליף. אפלוגתא דר"מ ור' יהודה במתני' קאי דיש שונה דמוחלפת השיטה לר"מ זה וזה בכביצה ולר' יהודה זה וזה בכזית ור' יעקב בשם ר' יסי שונה כמתני' דהכא:

אמר ר' יודן סימנא הוא. כדתנן אנן במתני' הכא מן ההיא דמתני' דפ"ז דברכות עד כמה מזמנין דר"מ הוא דקאמר עד כזית אלמא דכזית חשיבא לי' וה"נ זה וזה בכזית הוא דקאמר ולר' יהודה הוא דלא חשיבא ליה עד שיהא כביצה כדהתם:

תני פחות מכאן. לד"ה מאי דאית ליה אין מטריחין עליו שיחזור אלא שורפו במקומו בקדש:

מה בין זה לזה. לדברי חכמים וקאמר זה יש לו ביטול וכו' כדפרישית במתני':

עד כדון בשר קדש. אהא דתני פחות מכאן אין מטריחין עליו קאי דמשמע דאף בחמץ כן מדקתני סתמא ועד כאן בבשר קדש שפיר היא דמכיון דלית בי' כשיעור אין מטריחין עליו דמאי איכפת לן ישרפנו במקומו אלא חמץ מנין לך שהוא כן דנימא אם הוא פחות מכביצה אין מטריחין עליו הא מיהת כזית אית ביה ויכול לקיים בו מצות ביעור וקאמר ר' יוסי בר' בון דמן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלים משמע דדמיין להדדי בענין שיעור החזרה א"כ הדא אמרה דמה דנפיל להדין כל מה שנופל בדין השיעור לזה נופל לזה וכמו דבבשר קדש לא מטריחינן ליה לחזור בפחות מכשיעור כך הוא גבי חמץ ויבטלנו בלבו ודיו:

הדרן עלך ואלו עוברין