פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ב:ז:א

מתני' אין נותנין את הקמת לא לתוך חרוסת. הוא דבר שיש בו חומץ ומים ועשו כדי לטבול בו:

ולא לתוך החרדל. אם יש בו מים:

אם נתן. לתוך החרדל יאכל מיד מפני שהחרדל חד ואינו ממהר להחמיץ כמו החרוסת אבל בחרוסת מודה ת"ק לר"מ דאסור:

ור"מ אוסר. אף אם נתן לתוך החרדל דקסבר החרדל שיש בו מים מחמיץ לאלתר כמו החרוסת ואין הלכה כר"מ:

לא במשקין ולא במי פירות. אף על גב דכתיב במים גלתה התורה מדכתיב ובשל מבושל מ"מ:

אבל סכין. אותו בשעת צלייתו בשמן או בשאר מי פירות:

ומטבילין אותו בהן. בשעת אכילתו ולא אמרינן שמבטל טעמו:

מי תשמישו של נחתום. שמצנן בהן ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה:

ישפכו. ודוקא במקום מדרון שלא יהו מכונסים במקום אחד ויתחמצו: