פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ב:ה:א

מתני' ואלו ירקות שאדם יוצא בהן י"ח בפסח. משום מרור:

בחזרת. חסא לטגא בלע"ז:

בעולשין. אנדיבי בלע"ז:

ובתמכא. כך שמה ובלשון אשכנז קרי"ן:

ובחרחבינא. אלקריצינ"א:

ובמרור. מין כוסברתא והוא מר ביותר לפיכך נקרא מרור סתם:

בין לחים בין כמושין. והן יבשים ודוקא בקלח שלהן כדקתני בסיפא אבל עלין לחין אין יבישין לא:

שלוקין. מבושלין הרבה יותר מדאי וכבושים בחומץ:

ולא מבושלין. אפי' בדרך בישול:

ומצטרפין לכזית. בין אלו ירקות למרור ובין חמשת מיני דגן דקתני ברישא מצטרפין הן לכזית:

ובדמאי. לאפוקי בטבל אף על גב דמעשר ירק דרבנן אפ"ה הוי ליה מצוה הבאה בעבירה: