פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים י:ז:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Pesachim 10:7:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Pesachim 10:7:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ולמה. גזרו ביה רבנן טומאה:
אם מפני הסיע הדעת. וכלומר דמספקא ליה להש"ס אי נימא דאתיא אפי' כמ"ד דמדאורייתא נאכל הפסח כל הלילה ומדרבנן הוא שאינו נאכל אלא עד חצות וא"כ לא הוי ליה נותר אחר חצות ואפ"ה גזרו ביה רבנן טומאה דהואיל ומיהת מדרבנן אסור למיכל אחר חצות מסיח דעתו ממנו ואינו שומרו ומיפסל וגזרו ביה שיטמא את הידים או דילמא משום שעבר עליו חצות והיינו כמ"ד דמדאורייתא הוה ליה נותר אחר חצות וכדפרישית במתני':
הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת. כלומר דפשיט לה דמהאי דינא נלמד לטעמא דמתני' שהרי הגע עצמך אם יש שם חבורה אחרת והוציא את הפסח מחבורה לחבורה דקי"ל שהפסח נפסל ומטמא את הידים כדאמר בהאי תלמודא בפ' כיצד צולין וכן לקמן דיוצא מטמא את הידים והרי יוצא לא עבר ביה חצות הוי ע"כ דלית טעמא אלא מפני הסיע הדעת וה"נ טעמא דאחר חצות משום היסח הדעת וא"כ מתני' אתיא אפי' כרבנן דר"א בן עזריה: