פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים י:ב:ג

מדברי שניהן. נלמד דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין. קודם ואח"כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל:

כלום טעמא דב"ש. בקידוש הא לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה להיין שיבא ולפיכך סברי שברכת קדישת היום קודמת אבל כאן הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבא היין קודם. כצ"ל וכך הוא שם. וכלומר שהרי עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזיר ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמר התם בהאי תלמודא בפ' תפלת השחר הלכך אף ב"ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם:

כלום טעמא דב"ה וכו'. כלומר ולב"ה פשיטא דשייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם דכמו כן הוא בהבדלה:

אמר ר' מנא. דלא היא דמצינן למימר נמי איפכא מדברי שניהן יין ואבדלה אבדלה קודם דמאי חזית דנקטת להני טעמייהו דב"ש וב"ה גבי קידוש וילפת מינייהו דמודים בהבדלה שהיין קודם נקוט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחת איפכא כדמפרש ואזיל:

כלום טעמא דב"ש אלא שכבר נתחייב וכו'. וא"כ כאן בהבדלה נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למוצאי שבת קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג"כ קודמת ליין כמו קידוש לב"ש:

כלום טעמא דב"ה וכו'. וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה וכו' כצ"ל וכך הוא שם וכן לב"ה דטעמייהו בקידוש לפי שהיין או הפת גורם לקידוש היום שתאמר וכאן הואיל והבדלה אין היין גורם שתאמר דלא תליא הבדלה ביין אף לב"ה הבדלה קודמת להיין הלכך מהא ליכא למישמע מינה: