פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים י:א:ג

אמר ר' לוי וכו' לוקה. מכת מרדות מדרבנן:

בין חמץ בין מצה אסור. לאו אסמוך למנחה קאי דהא חמץ מקודם אסור אלא ר' יהודה בן בתירה לטעמיה דס"ל בפ"ק דזבחים דזמן שחיטת הפסח מתחיל משחרית בי"ד וא"כ קאי כל היום בלא תשחט על חמץ ומצה אסור משום הך דר' לוי:

ורבי תלמידיה דר' יהודה בן בתירא הוה. בתמיה לא תלמידיה דר' יעקב בן קודשיי הוה וא"כ מפני מה פסק כר"י בן בתירא בחמץ בערב פסח הרי חכמים חלוקין עליו:

אלא. לאו מהאי טעמא לא אכל כלום אלא בגין דרבי בכור הוה והבכורות מתענין בערב פסח כדאיתא במסכת סופרים:

ר' יונה אבא הוה בכור והוה אכיל. בערב פסח ואי רבי השגיח על הא דמסכת סופרים לא היה ר' יונה אבא עושה כן:

לא מן הדא. דבכור הוה אלא מן הדא טעמא דרבי אסתניס הוה ובכל יום כד הוה אכיל ביממא לא הוה אכיל ברמשא והלכך לא אכל כדמסיים ואזיל ולמה לא הוה אכיל הכא בע"פ ביממא כדי שיכנס למצה בתאוה ובספרי הדפוס כתוב לשבת ואגב שיטפא דלעיל היא: