פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים א:ה:א

מתני' ועוד אמר ר' יהודה שתי חלות של תודה. מן החמץ של תודה דחלות תודה ארבעים ועשרה מהן חמץ:

פסולות. מפרש בבבלי מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה לפי שהיה הכל מביאין תודותיהן בי"ג ולא בי"ד שאין מביאין קדשים לבית הפסול שבי"ד אינן נאכלות כל היום אלא עד שש שעות ותודה נאכלת ליום ולילה לפיכך היה הכל מביאין בי"ג ומתוך שמרובות נפסלות הן בלינה. ובגמ' הכא מוסיף בטעמא שמפני שהיו ממהרין להביא תודותיהן בי"ג וח"א שלא ישפוך דמה של אחד מהן והיא נפסלת וקסבר תנא דמתני' שאלו היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפסלן בידים שהרי מונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות:

על גג האיצטבא. שהיתה בהר הבית לסימן שיהו הכל רואין אותן:

ניטלה אחת מהן. שבתחילת שעה חמישית בא שליח ב"ד ונטל אחת מהן והעם מכירין שהגיע שעה חמישית ולא אוכלין אלא תולין:

מתני' ר"ג אומר. חולין נאכלין כל ד' כר' יהודה:

תרומה כל חמש. מפרש בגמרא מפני קדושתה נתנו לה זמן שעה יותר הואיל ומדאורייתא מותר באכילה. ואין הל' כר"ג: