פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז:ג:יז

הוה מעשה וכו'. כל זה ללמדנו שבזמן שהיו עושים רצונו של מקום היתה הברכה משתלחת בבתיהם ובאוצרותיהם:

והו"ל דבש דצליין. של צרעין כהאי דתנינן בפ"ו דמכשירין דבש צרעים טהור ומותר באכילה וצרעין פירש"י בבכורות דף ז' מין ארבה וצליין מלשון מקרא היא יירש הצלצל והוא מין ארבה:

בתר יומין עברין תמן. אלו שלקחו ממנו וא"ל בשביל שלא להטעות אתכם תדעו דאות' הדבש שמכרתי לכם לא היה של דבורים אלא של צרעים ואמרו לו מזה הדבש אנחנו רוצים שהוא טוב ויפה למלאכתנו ולא הונית אותנו:

ואפריש טימיתיה. ר' חנניה אחר שראה שהצליח בדבש צרעים כמו בדבש דבורים הפריש סך שוויין ובנה בו בית המדרש של ציפורי: