פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ו:ז:ג

תמן תנינן. פ' הכונס וגרסי' נמי להסוגיא שם בהלכה ז':

ר' יהודה אומר משלם כל מה שבתוכו. דמחייב על נזקי טמון באש.

וחכ"א וכו' דפטרי על נזקי טמון באש וס"ל שמשערין מקום הכלי' כאילו הוא גדיש ומשלם שיעור גדיש אם של חטין חטין ואם של שעורין כשיעור גופן של כלים:

מיחלפא שיטתיה דר' יהודה. קשיא דר' יהודה אדר' יהודה דתמן קאמר לרבות את הטמון לחיובא והכא גבי שכחה הוא אומר פרט לטמון:

תמן. כתיב ונאכל הגדיש או הקמה והגדיש מיותר הוא. דממשמע שנאמר קמה וכו' והנכון לגרוס ממשמע שנאמר השדה וכן משמע שם ודריש גדיש לרבות כל מה שבגדיש אפי' הטמון אבל הכא בשדך דמשמע בגלוי פרט לטמון:

מחלפתא שיטתין דרבנן וכו'. ומשני תמן דרשי או הקמה או השדה מה שדך בגלוי אף כל דבר שהוא גלוי אבל הכא היינו טעמייהו דשדך מיעוט הוא וקצירך מעוט הוא ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' הטמון: