פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ח:ד:ב

גמ' כלכלות. ובעי הש"ס מה הן הכלכלות של תאני' או של ענבי' משום שהבציר סמוך אחר הקיץ ומבעיא ליה אם אסור כל זמן הקיץ עד שיגיע הבציר של ענבים:

נישמעינה מן הדא. דקתני עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות אית לך מימר מקצועות תאנים ולא מקצועות ענבים בתמיה שהרי ענבים גם כן דרכן לייבשן ולעשו' מהן צמוקין ושייך שפיר מקצועות לגבייהו וכן כלכלות ואסור עד שיגיע הבציר:

נישמעינה מן הדא. כלומר דדחי לה הש"ס דאין הכי נמי מקצועות תאנים דוקא ולא של ענבים משום דלא שכיחא כולי האי לעשות צימוקין מן הענבים ולא היה דעתו אלא עד זמן המקצועות של תאנים וכדשמעינן מהאי מעשה דלא שכיחי כ"כ:

חד טעין צימוקין. משאוי אחד של צימוקין נכנס לטבריא:

גמליאל זוגא. כך שמו וכה"ג מצינו בריש פרק ב' דערלה ר' יוחנן שאל לגמליאל זוגא כו' ושאל לו אם חוששין להן משום דמאי:

אין כל א"י כו'. ומח"ל הן ואין חוששין להן:

(חסר כאן והגהתי כמו שהוא שם) ואין כל א"י עושה משאוי אחד של צימוקין. בתמיה אלא כן א"ל אין מקום בא"י עושה משאוי אחד צימוקין ולא חיישינן שמא מסמוך לטבריא הן אלא ודאי ממקומות הרבה הביאו והילכך תלינן לקולא שמא מח"ל הן דבדמאי הקלו ועכ"פ שמעינן מינה דלא שכיחי צימוקין כ"כ כמו דבלה של תאינים ומקצעות של תאנים קתני בדוקא וכן כלכלה של תאנים ולא של ענבים. ובבבלי פליגי בה תנאי בברייתא והל' כת"ק וכדמסיק הכא: