פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ו:ח:ט

אין מעברין. אין ב"ד יושבין לעיין בשביל העיבור קודם ר"ה שלא ישתכח הדבר קודם שיגיע העיבור ואתי לזלזולי בחמץ. ובבבלי התם מסיק דחשובי מחשבי גלויי לא מגלו:

מפני הדחק. שלא יתעכבו מחמת העכו"ם:

אינו מעובר. אין מעברין שום חדש אחר אלא אדר:

ניסן לא נתעבר מימיו. לא הוקבע ר"ח ניסן מעולם ביום ל"א שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר:

והתנינן. בספרי הדפוס נחסר כאן וצ"ל כמו דגרי' בשביעית ובר"ה ובסנהדרין. והתנינן אם בא חדש בזמנו. מתני' היא בפ"ד דשקלי' מותר הקטור' כו' אם בא תרומה חדשה בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה מפני שבאחד בניסן היו צריכין להביא כל הקרבנות מתרומה חדשה כדאמרי' בר"ה חדש והביא קרבן כו' וכן הוא בתוספתא בפ"ק דר"ה ניסן ר"ה למלכים כו' כיצד לתרומת שקלים כל קרבנות ציבור קריבין באחד בניסן אם בא חדש בזמנו קריבין מן החדשה ואם לאו קריבין מן הישנה וס"ל להמקשה דה"ק אם בא החדשה בזמנו כלומר שלא בא אלא עד זמנו שהוא יום שלשים קריבין למחר מן החדשה שעל כרחך היו צריכין לעבר ניסן ולקבוע ר"ח ביום ל"א כדי שיקרבו תמיד של שחר וכן הקטורת בא' בניסן מתרומה חדשה ואם לאו שלא בא עדיין קרבין מן הישנה לפי שא"א בענין אחר ועכ"פ ש"מ דלפעמים עושין ר"ח ניסן ביום ל"א ומשני אם בא קאמר אבל באמת מעולם לא נזדמן להיות כך לפי שהיו מקדימין להביא שקליהן מקודם שהרי באחד באדר משמיעין על השקלי':

והתנינן. בפ"י דשביעית אם היה חדש תשרי מעובר משמט בר"ה משום דשביעית משמטת לסוף ומשני נמי אם היה קאמר אבל מעולם לא היה שלא נזדמן להיות כך: