פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ו:ד:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Nedarim 6:4:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →זה הכלל. ברייתא הובאה בבבלי פ"ז דף כ"ח ואיידי דבעי לקמן אילין נדרין כו' מייתי לה הכא:
כגון טבל. שמתקנו ומתירו ומעשר שני והקדש ניתרין בפדייה והחדש עומר מתירו לא נתנו להן חכמים שיעור בתערובתן אלא מין במינו כל שהוא דאפילו באלף לא בטיל הואיל ויש לו מתירין:
ושלא במינו בנותן טעם. שלא אמרו אוסר בכל שהוא אלא במינו:
נתנו להם חכמים שיעור מין במינו כל שהוא. האי כל שהוא לאו משהו קאמר אלא לפי מה שהוא תרומה וחלה בא' ומאה ערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים מפני שכפל איסורן שאסורין בהנאה כפלו בשיעורן:
ושלא במינן בנ"ט. דהא דבעינן בתרומה א' ומאה ובערלה וכלאי הכרם א' ומאתים דוקא במינן אבל שלא במינן בנ"ט כדתנן פ"ב דערלה:
אילין נדרין מה את עביד להון. במה את מדמי להון אם הוו כדבר שיש לו מתירין הואיל ויכול לשאול על נדרו או דילמא אין החכם מתיר אלא מכאן ולהבא ולא למפרע מה שנאסר:
מסתברא. דנעשה אותן כדבר שיש לו מתירין דהא תנינן תמן בפרק המדיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו. כלומר וכיון שעוקר אותו מעיקרו נמצא שלא נאסר מעולם ולא הוי דבר שיש לו מתירין:
אמרי אינו עוקרו אלא מיכן ולהבא. כלומר עיקר העיקור מיכן ולהבא שהרי אסור היה עד עתה ואע"פ שעוקרו מעיקרו מכל מקום באיסור היה עד עכשיו וחשיב דבר שיש לו מתירין:
ודא מתניתא. וממתני' דתרומות שמעינן דנדרים כדבר שאין לו מתירין הן:
גידולי תרומה תרומה. עבדו רבנן תקנתא משום תרומה טמאה ביד כהן דלא לישהי לגביה עד זמן הזרע כדי לזרעה ואתי בה לידי תקלה והילכך גזרו שיהו גדולי תרומה כתרומ':
וגידולי גידולין. אם חזר וזרע אותן הגידולין גידוליהן חולין:
אבל הטבל ומעשר ראשון. דרובן חולין וכן המדומע רובו חולין וספיחי שביעית ותרומת ח"ל לפי שאינן מצוין וכן הביכורין אינן מצוין שאינן נוהגין אלא בז' המינין ולפיכך גידוליהן חולין:
וגידולי הקדש ומעשר שני חולין. אפי' בדבר שאין זרעו כלה:
ופודה אותן בזמן זרעם. כל האוצר שניתוסף מחמת הזרע פודה אותו בדמי הזרע שזרע:
ותני עלה. אטבל קאי כדתנן התם הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה דוקא אבל בדבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים אפילו גידולי גדולין אסורין משום דטבל דבר שיש לו מתירין הוא ואפילו באלף לא בטיל:
וחומר הוא בגידולין. כלומר ועוד חומר מצינו בגידולין כדאמר ר"ז בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו במקום אחר אפי' הוסיף כמה במקום היתר העיקר נשאר אסור:
שאין גידולי איסור. כלומר גידולין הבאין מחמת האיסור אע"פ שהן היתר אין מעלין את העיקר האסור. וכדקאמר ר' יונתן בבבלי דף נ"ז בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור שאין גידולי היתר מעלין העיקר. וקתני מיהת בהאי מתני' גידולי הקדש מותרין ואפילו בדבר שאין זרעו כלה מדלא מחלק כמו בטבל ואע"ג דאיבעי מיתשל עלייהו אפ"ה לא הוי כדבר שיש לו מתירין וכן נמי בנדרים אלמא דהאי מתני' לא עביד להו כדבר שיש לו מתירין:
ודא מתני'. דהכא עבד לון כדבר שיש לו מתירין:
דתנינן. כלומר והא דתנינן במתני' דלקמן שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנ"ט ה"ז אסור תיפתר שנתערב מין בשאינו מינו ולפיכך מותר בשאינו נותן טעם כדבר שיש לו מתירין דלא אמרו אפילו באלף לא בטיל אלא במין במינו אבל מין בשאינו מינו אפי' דבר שיש לו מתירין בנותן טעם כדלעיל: