פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים יא:ד:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Nedarim 11:4:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nedarim 11:4:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →בשאסרה מעשה ידיה מלעשות עד ה' סלעים הוא כופה. כלומר' ודאי על עיקר מעשה ידיה שהיא מחוייבת לעשו' לו עד ה' סלעים לא חל הנדר אלא כופה לעשות וא"צ להפר אלא דטעמא דמפר משום מכאן ואילך כלומר המותר על שיעור הקצוב שאינו יכול לכופה ושלה הוי והילכך חל הנדר:
שמתיירא כו' לפום כן ר"ע אומר יפר שלו. כלו' והילכך אף על עיקר מעשה ידיה שהן שלו קאמר ר"ע דצריך להפר דשמא לא יוכל להזהר ויהנה ג"כ מן האיסור מן העדפה שהוא שלה:
ריב"ן אמר יפר ל"ג עד לקמן ואגב שיטפא דא"ר הילא דלקמן טעו המדפיסים:
א"ר הילא איפשר לה לעשות ה' סלעים מצומצמות. כלומר דר' הילא מקשי על טעמיה דר"ע דאמר יפר אף שלו ואמאי הא איפשר לה להזהר שלא לעשות יותר מחמש סלעים מצומצמות ועל זה אינו חל הנדר דהא עד ה' סלעים כופה:
מכן ואילך כו'. כלומר דמשני שאע"פ כן צריך להפר על הכל שהרי יותר מזה אינו כופה ולפיכך חיישינן שמא תעדיף כל שהוא מחמש סלעין ובקל לא יוכל ליזהר ונמצא שנהנה מן האיסור. לפום כן יפר שלו גרסינן: