פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים יא:ג:ה

בעון. בני הישיבה קומי ר"ז כהן לישראל. מאי אם דוקא קתני הכא הא לך סלע זה ותנם לבן בתי כהן דמשמע שישראל אומר לחבירו ישראל אבל כהן לישראל לא או אפי' כהן לישראל:

ר' אוסר. והשיב להם שאסור משום דנראה ככהן המסייע בבית הגרנו' כדלקמן:

מה ר' יוסי אמר. בדבר זה רבי יוסי בן חנינה דמתיר ליקח בשביל טובת הנא' אם אפי' בכהן לישראל:

לא אגיבון. לא השיבן כלום על שאלה זו וכן הוא בסוף האיש מקדש. וכלומר שלא חש להשיבם דודאי ריב"ח אפי' בכהן לישראל מתיר כדדריש מקרא:

הכין אגיבון. כך השיב להם ר"ז:

ע"ד דר' יוסי בר חנינא כהן לישראל למה הוא אסור. כלומר וכי תעלה על דעתכם דר"י בר חנינא אוסר בכהן לישראל דא"כ קשה למה הוא אוסר הרי מדרשת הקרא נפקא לי' דמותר:

לא מפני מראית העין. על כרחיך לומר משום גזירה בעלמא דנרא' ככהן המסייע בגרנו':

אף ר' יוחנן אית לי' ישראל לישראל אסור מפני מראית העין. בתמי' כלו' א"כ לדבריכם במאי פליג ר' יוחנן עלי' ע"כ שאוסר אפי' בישראל וכי שייך בי' מפני מראי' העין וליכא למימר דגזר אטו כהן לישראל דהיא גופא גזירה מפני מראית העין אלא ודאי ריב"ח מתיר אפי' בכהן לישראל ור' יוחנן אוסר בכהן לישראל מפני מראית העין:

ה"ג בדמאי אמר ר' יוסי בר בון כו' כמו שהגהתי כאן כלומר דמתמה על דקאמ' מפני מראית העין והא חילול וביזוי קדשים יש כאן בכהן לישראל:

ועוד מן הדא. שמעינן דחילול קדשים יש ועובר בלא יחלל:

ואם נתן ה"ז חילל. ועליו הכתוב אומר ולא יחללו וגו' והן מחללין אותן יותר שנותנין להמסייעין:

ראשיה בשחד ישפטו. וסיפי' דקרא וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו:

ג' פורעניות. כנגד ג' עבירות: