פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים א:ג:א

מתני' לא חולין לא אוכל לך. דמשמע הא מה שאני אוכל לך לא יהיה חולין אלא קרבן כדמפרש בגמ' דמכלל לאו אתה שומע הין ובנוסחת הבבלי לחולין שאוכל לך ובפתח (צ"ל בקמץ) הלמ"ד דמשמע לא חולין אלא קרבן:

לא כשר לא דכי. מה שאני אוכל לך:

טהור וטמא נותר ופיגול. אם אמר טהור או טמא שאוכל לך דהיינו קדשים שנוהג בהם טומאה וטהרה ואע"ג דתרומה נמי שייך בה טומאה וטהרה סתם נדרים להחמיר:

נותר. קדשים שניתותרו:

פיגול. שחישב עליהן בשעת עבודה לאכלם חוץ לזמנן או חוץ למקומן:

כאימר'. כטלה הקרבן:

כדירים. כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:

כעצים. כגזרי עצים של מערכה:

כאישים. כקרבנות שעל האש ובגמרא מפרש כאש המזבח:

כמזבח. כקרבנות של המזבח וכן כהיכל כירושלים:

משמשי המזבח. כף ומחתה ומזרקות כדמפרש בגמ':

האומר ירושלים. בנא כ"ף לא אמר כלום ות"ק פליג עליהו ומתני' דקתני בכולהו בכ"ף ר"י הוא ואין הלכה כר"י:

כדיריים כו'. כדפרישי' במתני':