פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ט:ג:ז

תמן תנינן. פ"ה דכלאים כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות שהיו רצופין הרבה ואין בין שורה לשורה ארבע אמות:

ר"ש אומר אינו כרם. דכיון שאינו יכול לחרוש בשוורים ביניהם אין תורת כרם עניו להרחיק הזרעים ממנו ארבע אמות כדין הכרם אלא מרחיק ששה טפחים כדין גפן יחידית וזורע:

ורואין את האמצעיות כאלו אינן. ואם יש בין החיצונים ריוח הראוי להם ה"ז כרם לפי שדרך בני אדם ליטע שורות הרבה רצופין ביחד ואותם שהם ראוין להתקיים ולעשות כרם יהיו כרם והשאר יהיו לעצים הלכך רואין את האמצעיי' כאלו הן עצים והחיצונים מצטרפין להיות כרם:

כך הן חולקין בשכונת קברות. שאם היו הקברים רצופין הרבה לר"ש אין זו שכונת קברות ולרבנן רואין את האמצעיים כאלו אינן:

א"ר יונה ולא דמיא. דבשכונת קברות לא פליגי והכל מודים בזה:

תמן יש עליהן שכונת קברות. כלומר במתני' דקתני אם יש ביניהן מד' אמות ועד שמנה ה"ז שכונת קברות ודוקא אם יש ביניהן כשיעור הזה הוא דיש עליהן שכונת קברות:

ברם הכא אין עליהם שכונת קברות. כלומר אבל אם היה שם כדאמרינן הכא בכרם והכי נמי שרצפן וקבר הרבה ואין ביניהן מקבר ראשון עד הג' ארבע אמות נתבטל מתורת שכונת קברות וכ"ע מודים בהא דאמרי' דרך מקרה הוא שקברן שם ודעתו לפנותן ושמא נאנס או שכח:

א"ר יוסי ולא דמיא. רבי יוסי פליג אדרבי יונה בהא דקאמר דהכל מודים הכא וקאמר דלא היא דודאי פליגי אבל לא כדקאמר שמעון בר בא כשם שהן חולקין בכרם דלא דמיא אלא איפכא שמעינן להו הכא דלר"ש אית ליה רואין ולרבנן אין זו שכונת קברות כדמפרש ואזיל:

תמן. בכרם מרווחין ורצפן במחלוקת ואם לאחר שנעשו רצופין חזר וריוחן דברי הכל מודים דהוי כרם דהא עיקר פלוגתייהו אם תלינן שיחזור וירויחן כשהן רצופין דר"ש קסבר הואיל והוא בעצמו רצפן לא אמרי' שיחזור וירויחן דדעתו לכרם הוא ולא לעצים ורבנן ס"ל דתלינן שיחזור וירויחן והאמצעים לעצים הן:

ברם הכא מהו פליגין. במילתא אחריתא ואיפכא ס"ל דכשבא ומצאן רצופין לר"ש לא נתבטל מתורת שכונת קברות כמו שהיה בתחלה שאני אומר בתחלה היה ביניהן כשיעור וגל נפל עליהן ורצפן ודרך מקרה הוא ועתיד לתקנן לאחר זמן:

ורבנן אמרי מרווחין היו ורצפן. הוא בעצמו ואדעתא שיהיו נקברין שם לגמרי ואינו עתיד לחזור וליטלן ולעשותן מרווחין כבתחלה וכיון דאין זה מקומן לא הוי שכונת קברות: