פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ח:א:ח

ויביא קרבנות חציין. אדרבי יהושע דמתני' פריך דאמר נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאין ומה בכך ויביא לחצאין:

שלא תנעול תשובה מבית הוועד. כלומר אף רבי יהושע לא אמר זה אלא כדי לחדד התלמידים שלא ימנעו מלהשיב בביהמ"ד ואפילו בדברים שיודעים שאינם משנה וישאו ק"ו בעצמן מרבי יהושע:

גי' הדפוס משובשת בכאן והגהתי כמו שהוא בפסחים ס"פ האשה. נזיר שנטמא בספק רה"י ואינו בפסח. ואינו יכול לעשות הפסח שאם יצטרך לגלח ולהביא קרבן טומאה יעבור זמן הפסח א"נ ואינו בפסח אלא בשאר ימות השנה משום דבנזיר אין חילוק ואגב דלקמיה נקט לה:

רבי הושעיא רבה אמר הנזיר מגלח. דכיון דק"ל ספק טומאה ברה"י טמא כודאי טומאה מחשבינן לה והנזיר מגלח עליה ואע"ג שידחה מקרבן פסח:

אין הנזיר מגלח. לעולם על ספק טומאה ברה"י:

דתנינן תמן. בסוף פרק דלעיל כל טומאה שהנזיר מגלח וכו' וכיון דעל ספק טומאה ברה"י אין חייבין עליה על ביאת מקדש ש"מ דאין הנזיר מגלח עליה: