פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ו:ב:א

מתני' עד שיאכל שני חרצנים וזוגן. דכתיב מחרצנים ועד זג ומעוט חרצנים שנים וזג אחד ואין הלכה כראב"ע אלא כשיאכל החרצנים או הזגים כזית לוקה:

החרצנים אלו החיצונים. קליפה שבחוץ ומה שבפנים אלו הן הזגין:

רבי יוסי. לאיפלוגי הוא דאתא ופי' המקרא להיפך והיה נותן סימן שלא תטעה זוג של בהמה שהחיצון קרוי זוג וכן בענבים החיצון קרוי זג: