פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ה:ג:ב

גמ' מה אנן קיימין. המתני' אם בשראה בהמה עוברת בשוק. והיה דעתו לקנות אותה ואמר הריני נזיר על מנת שאקריב בהמה זו שעברה ואח"כ נודע לו שנגנבה ולא מצא לקנותה:

אפילו משנגנבה בהמה נזיר. הוי שהרי בשעה שנדר לא היתה ברשותו ג"כ ואפ"ה נדר:

אם. שטעה וכסבור שיש לו לקנות בהמה ונמצא אחר כך שאין לו ונגנבה דקאמר על המעות שמצא שאין לו במה לקנות ונגנבה בהמה ממנו:

כך אנו אומרים היה עשיר והעני תיפקע ממנו נזירותו. בתמיה וכי אם היה עשיר בשעת נזירותו והעני אח"כ נימא דפקע נזירותו בשביל שאין לו לקנות קרבנותיו:

אלא אכן אנן קיימין. שאומר על הבהמה שיש לי בתוך ביתי ומצאה שנגנבה קודם שנזר דבשעת קבלת הנדר לא היה דעתו אלא על הבהמה שהיא ברשותו וכיון דמצא שלא היתה ברשותו נדר טעות הוי:

החזירוה הגנבים בלילה. מהו אם למפרע חלה עליו נזירות ומונה משעה שנדר או מכאן ולהבא ומשעה שהחזירוה הוא דמונה. ולא איפשיטא: