פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ה:ב:ד

עד כדון עד כאן לא שמענו אלא כשהיה בטעות שכסבור בו על התשיעי שהוא עשירי וקראוהו עשירי:

היה יודע בו שהוא תשיעי וקרייו עשירי. במתכוין מאי אם חלה עליו הקדושה ליקרב:

מתניתא מסייע לחברייו. דבמתכוין נמי קדוש מדקתני אמרו להן ב"ש חי אתם מודים במי שטעה וכו' ואינון בית הלל מקבלין מינהון התשובה לענין זה דלא השיבו להם אלא מדבר אחר וש"מ דבזה מודים להן דבמעשר לעולם קדוש ואפילו במתכוין:

דלא כן. דאם לא כן אלא כרבי יודן שאינו קדוש אלא בטעות יתיבינון ב"ה לב"ש מגופא דמילתא:

מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש אלא בטעות. מן המעשר שאינו קדוש לפניו ולאחריו אלא בטעות:

על דבר שהוא קדוש בין בטעות בין שלא בטעות. כלומר ללמד על ההקדש שיהא קדוש אפילו בטעות והא כל מעשה הקדש אינם אלא בכונה אלא ע"כ מדלא השיבו להן כן ש"מ דמעשר בכונה נמי קדוש:

כהאי דאמר רבי אמי עשירי הוו בתשובה. כלומר דדחי לה הש"ס דאין ראיה מזה דאפשר כהא דאמר רבי אמי עשירין היו בתשובות הרבה ומה שבחרו להם בראשונה אותה השיבו או כהאי דאמר רבי נסא כבן אדם שיש לו ב' טעמים על הדבר ומשיב את אחד מהן וכן בית הלל השיבו לבית שמאי מדבר אחר ולעולם תשובה זו ג"כ היו יכולים להשיב ולא מסייע להו לחברייא מידי: