פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ד:א:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Nazir 4:1:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nazir 4:1:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →וחזר ואמר ואני. חזר הראשון אחרי שאמר חבירו ואני מאה יום ואמר הוא ואני:
נעשה עיקר טפלה. הראשון שהיה העיקר ועד שלא אמר ואני אם הותר הוא הותר השני שהרי הוא נתפס בו ועכשיו שחזר ואמר ואני נעשה הוא טפלה להשני ואם הותר השני הותר הראשון. אי נמי שלא הותר שום אחד מהן בחבירו דכל חד וחד עיקר וטפלה זה לזה הוו:
אחד שאמר הריני נזיר ואמר אני. שמע חבירו ואמר ואני כו':
הותר הראשון הותר השני. ולאו דוקא השני דהשלישי הותר ג"כ אלא משום דקתני סיפא הותר השני לא הותר השלישי דס"ל כתנא דמתני' דכלהו בקמא מיתפסו נקט ברישא ג"כ השני:
אחד שאמר הריני נזיר שתים ושמעו שנים ואמרו ואנו מהו מי אמרינן נזירין שתים הן ביניהן דואנו נזירין כמותך קאמרי וכל אחד חדא נזירות קבל עליה או אכולא דיבורא קאמרי וכל אחד ואחד נזיר שתים הוא ולא איפשיטא:
הוא הותר. כלומר הא ודאי פשיטא לן אם הראשון הותר הותרו הן שהרי הן תלוין בו:
ה"ג הותרו הן לא הותר הוא. דהוא עיקר וקמ"ל שאפילו שנים נעשין טפלה לאחד:
ושמע אחד ואמר ואני. מהו תחת שניהן נזר מי אמרינן ואני כמותכן קאמר ודעתו להיות נזיר כמו השנים ונזיר שתים או תחת כל אחד ואחד נזר כלומר לכל אחד מהן ואני נזיר כמותכן קאמר ואינו נזיר אלא אחת ולאו איפשיטא: