פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ב:ח:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Nazir 2:8:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nazir 2:8:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' וחש לומר שמא בן קיימא הוא. אמאי אינו נזיר ניחוש לחומרא שמא בן קיימא הוא:
דאמר ספק נזירות מותר. כדקתני בתוספתא דפרקין בהדיא ר' יהודה פוטר ששגגת נזירות מותרת:
א"ל ר"ל גרסינן לא אמר ר' יהודה אלא בסוף. כדמפרש לקמיה אבל בתחילה אף ר' יהודה מודה ומתני' בתחילה הוא:
אמר רבי שמואל בר רב יצחק איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי אהן הוא בתחלה. דאם הוא מסופק אם נזר אם לא זהו בתחלה ואפי' ר' יהודה מודה דמחמרינן ביה להיות עכ"פ נזיר אחת. ול"ג הכא כ"ע מודיי ואגב שטפא דלקמן הוא:
אם מ' ואם נ' אהן בסוף. ואם הוא מסופק אם ארבעים יום או נ' נזר כלומר אם הרבה ואם מעט זהו בסוף ובהא ר' יהודה אמר להקל וחפשת את המועט:
איתפלגון ר' חייה בר בא ור' שמואל בר רב יצחק. בהא דלקמן וכ"ע ר' חייא ור' שמואל מודים בהא דאמרן דזהו בתחילה וזהו בסוף:
מה פליגין. באם מסופק הוא אם אחת נזר ואם שתים דר' חייא מדמי לה כבסוף שהרי אחת הוא נזיר ודאי ועל השניה קאמר ר' יהודה דדנין אותו להקל ור' שמואל מדמי לה כבתחילה דהואיל והשני' נזירות בפני עצמה היא הוי ליה כמסופק אם נזר כלל או לא:
ר' מנא. קאמר דאם הוא מסופק אם אחת או שתים צריכה לר' שמואל מיבעיא ליה דהוא גופיה ספוקי מספקא ליה למאי מדמינן לה:
הוא כבתחילה הוא כבסוף. כלומר דאפשר לדמות לה לכבתחילה כדאמרן ואפשר נמי לדמות לכבסוף דהא עכ"פ נזיר אחת הוא והשניה הוי ספק אם יהיה עוד נזיר והוי כמו מ' או נ':