פני משה על תלמוד ירושלמי מכות ב:ז:ג

אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה. בפ"ה דערבין גרסי' לה אמתני' אם אינו יכול להבליעו וכו' שמעתי שמקדרין בהרים ולשון נוקבין הוא שכשהוא מודד תחום שבת ואינו יכול להבליע המדרין לפי שהוא יותר מחמשים אמה לפי מדת החבל אשר הוא מודד בו ואז צריך למדוד גם המדרון רואין כאלו נוקבין אותו ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמרינן שם שהתחתון נותן את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו ונמצא מתמעט חצי קומתו של אדם:

לא בערי הלוים. כשמודדין תחום ערי מקלט כדי לידע עד כמה הן לקלוט כדתנן בפרקין כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת:

ולא במקום עגלה ערופה כשמודדין לידע איזה העיר הקרובה אל החלל אין מקדרין בהן אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה ובערובין מפרש טעמא מפני שמדידתן של תורה הן ואין מקילין בהן:

ואתייא כמ"ד. בפ"ה דסוטה דדריש אלף אמה למגרש ואלפיים אמה לתחום שבת הוא וכלומר דלהאי מאן דאמר אין אנו צריכין ללמוד כמה הוא תחום שבת מערי מקלט לפי שנרמז במקרא בפני עצמו ואתיא שפיר דאע"ג דלתחום ערי מקלט אין מקדרין לתחום שבת מקדרין:

ברם כמ"ד. התם דדריש אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים ולהאי מ"ד לא ידעינן שיעור תחום שבת אלא מערי מקלט הוא דילפינן כשם שכתוב בהן אלפיים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שהוא תחום שבת דנלמד מערי מקלט מקדרין בתמיה אלא ודאי דלא אתיא כהך מאן דאמר: