פני משה על תלמוד ירושלמי מכות א:א:ו

עדים שנזדממו ר' יוחנן אמר שקר שקר. ומפרש לה דמאי קאמר:

עדים וכו'. הכי קאמר עדים שנזדממו. לענין חיוב מלקות:

וחזרו ונשתקרו. כלומר שבאותה עדות עצמה נשתקרו ג"כ לענין ממון שהעידו על אחד לחייבו בדבר שיש בו חיוב מלקות וממון וכשהוזמו נתחייבו בשתיהן וקסבר ר' יוחנן דלוקין ומשלמין משום שקר שקר תרי זימני לא תענה ברעך עד שקר וכתיב שקר ענה באחיו. א"נ דבהאי קרא דעדים זוממין גופיה כתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו לרבות למלקות ולממון:

ר' אלעזר אמר. דאין לוקין ומשלמין דאתיא רשע רשע:

נאמר רשע במחיובי מיתות. אשר הוא רשע למות:

ונאמר רשע במחוייבי מכות. והיה אם בן הכות הרשע מה התם אינו מת ומשלם אף בחייבי מלקות אינו לוקה ומשלם: