פני משה על תלמוד ירושלמי מעשרות ב:ד:ה
Penei Moshe on Yerushalmi Maasros 2:4:5 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Maasrot 2:4:5) · פני משה על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתיב כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך יכול כו' ת"ל וחרמש לא תניף על קמת רעך את שיש לו רשות להניף. כגון פועל שיש לו רשות להניף בשביל הבעל הבית ובו הכתוב מדבר דצוותה התורה שלא יניף לצורך עצמו בשעה שהוא מניף לצורך בעה"ב שלא יבטל ממלאכת הבעל הבית אלא אחר שגמר הקצירה בשביל הבעה"ב אז הוא אוכל וזהו ששנינו שם וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה כלומר מן התורה לאחר שיגמר עבודתו יכול הוא לישב ולאכול אבל משום השב אבידה לבעלים שלא יפסיק ממלאכתו וישב לאכול אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן:
איסי בן עקביא אומר. דהכתוב כמשמעו ובשאר כל אדם הוא מדבר וחרמש לא תניף בא ללמד שאין לו רשות לכל אדם לאכול מקמת חבירו אלא בשעת הנפת מגל וה"ק קרא לא תניף אתה החרמש לקצור מקודם שמניפין המגל שהוא החרמש לצורך הבעל הקמה:
עד היכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו בתוך כן עד כדי הנפת המגל שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל גדולה מלאכה שפועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל. כך נראה שצ"ל בברייתא כסדר הזה ונתחלפו מקצת תיבות בדפוס. ומ"מ היינו הך אף כמו שהוא לפנינו. בא וראה עד היכן דקדקה התורה בגזל שצריך לדון בין אדם לחבירו שהקפידה התורה שלא לאכול מדבר של חבירו עד כדי שעת הנפת המגל. בתוך כך גדולה מלאכה. כלומר דמתוך כך אתה למד ג"כ כמה גדולה מלאכה וחוזר עוד למה שהתחיל לדרוש דאתה רואה שלא חרב דור המבול ולא נחתם גזר דינם על שאר עבירות אלא עד מפני הגזל:
ופועל וכו'. זהו סיום למה שאמר גדולה מלאכה כלומר שהרי אתה רואה דעם כל זה התירה התורה לפועל לאכול ופטור מן הגזל מפני שהוא עושה במלאכתו וא"כ כמה גדולה מלאכה: