פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים ו:ג:ד

תמן תנינן. בפ"ו דכלים:

כל חמתות צרורות. חמתות הן נודות ואם הן ניקבו נקב המוציאן מידי טומאתן וצרר וקשר הנקב:

טהורות. וקס"ד השתא דטעמ' משום ביטול הוא [שאינו] מבטל הקשר ועתיד להתירן לפיכך הן טהורות כמו שהיו לאחר שניקבו דת"ק ס"ל שאינו [מבטל] חוץ משל ערביים שהקשר שלהן אינו נוח להתיר:

צרור השע'. שאין הקשר אלא לפי שעה וצרור עולם שעשו להיות לקיום עולם ורבי יוסי ס"ל דכל חמתות צרורות טהורות ואף של ערביים לפי שאין אדם מבטל להקשר ועתיד הוא להתירן והיינו דקאמר עלה אית תניי תני ומחליף דברי ר"מ לר' יוסי ודברי ר' יוסי לר"מ כדתני ר' יעקב בר אחא:

כמתני'. כלומר שצריך לגרוס שם לפלוגתייהו כדתנינן במתני' דידן דר"מ הוא דס"ל שתולין אנו דמבטל אדם את הכל חוץ מדבר הפרטי כמו דס"ל במתני' דאת הכל הוא מבטל חוץ מהזית והתאנה וכן ס"ל נמי התם ולא מחלק בין צרור שעה לצרור עולם ור' יוסי דהתם הוא דס"ל לחלק כן כדס"ל במתני' דידן דכל שאינו עשוי ליטע ממנו שדות שלימות אדם מבטלו אבל אם עשוי הוא ליטע ממנו שדות שלימות אין אדם מבטלו וטעמא לפי שכל שהוא נטוע שדה שלימה אינו נמלך להיות חוזר בו וליטע שם מין אחר אלא מניחו כמו שהוא נטוע ולפיכך אינו מבטלו לגבי הגפן משא"כ במין שאין עשוי ליטע ממנו שדה שלימה נמלך הוא ומבטלו לגבי גפן וכן נמי התם ר' יוסי הוא דמחלק בין צרור שעה לפי שנמלך הוא ואינו מבטלו ועתיד להתירו והלכך הן טהורות ובין צרור שעשוי לעולם אינו נמלך ומבטלו והלכך הן טמאות:

א"ר יודן סימנא דכלים כלאים. כלומר וכן א"ר יודן שצריך להחליף שם ולשנות דברי ר"מ לר' יוסי ודברי ר"י לר"מ וסימנך מתני' דכלאים וכן צריך לגרוס במתני' דכלים כדאמרן:

דלא כן. כלומר דאלת"ה א"כ קשה לר"מ דהתם מה בין צרור עולם ומה בין צרור שעה הא איפכא שמעינן ליה מסבריה דמתני' דהכא:

דבי ר' ינאי אמרי. דלא היא וא"צ להחליף דבריהם במתני' דכלים דהתם טעמא אחרינא איכא ולאו משום ביטול הקשר נגעו בה אלא דר"מ ס"ל לחלק בין צרור עולם שהוא חזק וצריך חיתוך בסכין להתירו לפיכך אמרינן שעתיד לקיימו ואין כאן נקב וטמאות אבל צרור שעה שאינו חזק ואינו צריך חתוך תלינן שיתיר בקל הוא ולפיכך הן טהורות ור' יוסי דהתם ס"ל דלכל הקשרים תולין אנו שיתירן לפי שהקשר מצוי להתיר הוא ולפיכך כולן טהורות: