פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים ג:א:ז

גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה. מוקשה הוא קישואין ודלועין ג"כ בכלל מוקשה הן ודינן שוה כדתנן לקמן בה"ד הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורו' של דלועין וכו' ומפני שהעלין שלהן ארוכין ונמשכין ומסתבכין זה בזה אינו יכול ליטע שורה של קישואין בצד שורה של דלועין אפי' בהפסק תלם ביניהן אלא דוקא שתי שתי שורות מזה ומזה ובהפסק תלם בין מין למין ודין קשואין או דלועין בתוך שאר ירק צריך שיהא בין שורה זו לשורה זו שתים עשרה אמה של ירק ואז מפסיק בתלם בין הירק ובין שורה של דלועין ומניח שתים עשרה אמה של ירק ועושה תלם ונוטע שורה האחרת של דלועין ואם לאו שאין בין שורה דלועין זו לשורה זו י"ב אמה אסור לו לקיים את הירק שבינתיים כדתנן בהלכה ו' היתה שדהו זרועה בצלים ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועין וכו' וחכ"א אם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה אמה לא יקיים את הזרע של בינתים והשתא בעי הכא בדין גבול דאיירינן ביה במתני' ואם הירק זרוע בהערוגה מצד זה להגבול והמוקשה הוא זרוע מצד האחר מהו שיציל הגבול את הירק שמכאן מיד המוקשה שמכאן לענין שאם רצה ליטע עוד שורה אחת של מוקשה בהפסק תלם אצל הירק דאע"ג דאין בין שורה מוקשה זו לשורה מוקשה זו י"ב אמה מ"מ הגובל הוא שמפסיק ומציל את הירק מיד המוקשה ורשאי לקיימו או לא:

מה אם זרעים בזרעים וכו'. ופשט ליה דאסור ואין הגובל מציל את הירק מק"ו דמה זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה כלומר דצד היותר חמור שבהן הוא שניצולין בי' אמות ומחצה כדתנן בפרק דלעיל ירק בתבואה בית רובע שהוא עשר אמות ומחצה בקירוב ואע"ג דהכא הכל בירק קיימינן כדין זרעים שבערוגה ותנן שם ירק בירק ו' טפחים מ"מ נקט הכא לצד היותר חמור כדאמרן דאפי' מיני זרעים של ירקות בתוך מיני זרעים של תבואה ניצולין מיהת בהרחק בית רובע ביניהן ואפ"ה אין הגובל מציל מידם דנאמר שהגובל מפסיק הוא בין מיני זרעים דהא אפי' מזרע הגובל בעצמו צריך להרחיק ואינו יכול לזרוע אצלו מינין שונים ממין שנזרע בתוכו כדתנן במתני' היה לה גבול וכו' ומין אחד באמצע של הערוגה:

מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה. כדפרישית שאין יכול ליטע שורות של מוקשה בתוך שדה ירק אא"כ השורות רחוקות זו מזו י"ב אמה ואז הוא דניצול הירק שבינתים לא כ"ש שאין הגובל מציל את הירק שבינתיים מיד שורות המוקשה וזהו דקאמ' מוקשה שהוא ניצול כלומ' גבי מוקשה שאינו ניצול הירק אא"כ הוא בשתים עשרה בין שורת מוקשה לשורת מוקשה:

מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל השתא קמיבעיא ליה במוקשה עצמו כגון שהוא נטוע בראש הגובל ואצל הגובל מוקשה אחרת בכאן קישואין ובכאן דילועין ואין כאן שיעור שורה לפי שהשורה היא ברוחב ד' אמות ואנן תנן שורה של קישואין ושורה של דילועין וכו' אסור ופשיטא בפחות משורה והבעיא היא אם הגובל הוא מציל ומפסיק דזהו בראש הגובל וזהו בצד הגובל:

מה אם זרעים בזרעים וכו'. וקאמר דנמי ק"ו הוא דמה אם זרעים וכו' כדלעיל מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות והיינו דבעינן שתי שורות של קשואין בדוקא לכ"ש ואתקיף עלה ר' יודן והן ק"ו הוא בתמיה וכי שמונה אמות יותר מבית רובע הן אלא הכין הואדצריך לעשות הק"ו ומהאי מתני' דשורות של דלועין בתוך הירק וכדלעיל ומה אם זרעים שניצולין בעשר אמות ומחצה כצ"ל ואינן ניצולין בראש הגובל דהרי צריך להרחיק מינין אחרים ממין שבראש הגובל כדתנן במתני' ואחד באמצע מוקשה דתנן גביה שהירק הוא שניצול בשתים עשרה דוקא לכ"ש שאינו ניצול בראש הגובל: