פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים א:א:א

מתני' החטים והזונין אינן כלאים זה בזה. זונין הוא מין ממיני חטים וגרוע הוא ונשחת ומעין לשון הכתוב ולא תזנה הארץ לבם הזונה ובמדרש כשהשחיתו דור המביל את דרכם היתה הארץ גם היא מזנה את פירותיה היו זורעים חטים ומוציא זונין ולפיכך לא הוו כלאים עם החטים אבל עם שאר מיני תבואה הוו כלאים ואע"ג דלא חזו למאכל אדם מ"מ כיון שמוליכין אותו ממקום למקום למאכל יונים הוו כלאים עם שאר מינין:

השעורים ושבולת שועל. מפרש בגמ' דכל הני השנויים זוגי זוגי הם אינם כלאים זה בזה אבל אחד מזוג זה ואחד מזוג זה הוו כלאים זה בזה ודאמרינן במנחות הכוסמין מין חטין ושיפון מין שעורים הנ"מ לענין חלה שמצטרפין זה עם זה לשיעור חלה אבל לענין כלאים הוו כלאים זה בזה:

ושבולת שועל. שעורים מדברים אווי"נא בלע"ז כוסמין אהפליט"ה בלע"ז:

שיפון. סיג"לא בלעז ומשום דכוסמין ושיפון דמו להדדי אינם כלאים זה בזה:

והספיר. ציצירק"א בלע"ז:

הפורקדן. זרע דק שקורין לו בערבי גיליוא"ן:

וטופח. הוא מין קטנית שגרגריו עגולים ולבנים והוא קורטמ"אן:

והשעועית. בערבי לוביא"ה:

אינם כלאים זה בזה. כל אחד עם בן זוגו: