פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין ג:יב:ה

ניחא בת ישראל לממזר. דהולד הולך אחר הפגום כדדריש ר' אבהו לקמיה ולנתין מנין:

מה תלמוד לומר לא יבא לו. עוד ומיתורא דרשינן לו לפסול כלומר לעולם הלך אחר הפסול:

מום זר. מום זה נשאר זר עד סוף כל הדורות ואפילו נשא בת ישראל לעולם הולד ממזר:

ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בן פזי. דדריש מקרא דהקב"ה מזווג תמיד ממזר בממזרת ולא יבא לעולם לידי כך שישא כשרה ולעשות זרות בהן:

זכה עמי. מן הצדקה:

פסיקא. לפסוק לך דבר מה מן הציבור:

מן דחסיל מידרש. משסיים הדרשה א"ל אחינו זכו עם ממזר הזה:

חייך ההין. זאת היא החיים שנתתי לך: