פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין ב:א:יג

אומר הוא אדם לפועל. עכומ"ז או עם הארץ:

אין חוששין על שכרו. שהוא נותן לו:

לא משום שביעית. שמא יקח מפירות שביעית מן החשוד למכרם והרי הוא כאלו מאכילו:

ולא משום מעשרות. אם ע"ה הוא ויקח שאינו מעושר ונמצא שזה כמאכילו שאינו מעושר:

ולא משום יין נסך. אם עכומ"ז הוא ונמצא משקהו י"נ והרי מזונותיו עליו ונהנה הוא מיין נסך לכל אלו אין חוששין דהא איהו לא ספי ליה מידי אלא פריטי הוא דיהב ליה:

ואני נותן לך. בשבילך דמיו לחנווני אסור וחוששין לכלן ומפרש ר' זעירא הטעם דנעשה החנוני שלוחו של בעה"ב לזכות לו לפועל והוי כאלו הוא מאכילו בידו:

אמר ר' הילא. היינו טעמא דאסור דנעשה כפועל זכה לבעל הבית משל החנוני בתחילה וחוזר וזוכה לעצמו מבעה"ב והוי כמי שהבעל הבית מאכילו: