פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ט:ג

זבובי מות יבאיש וגו'. זבובי לשון רבים ויבאיש ויביע לשון יחיד ודריש הכי דלעיל מיניה כתיב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה וה"ק כמו שזבוב מזבובי מות יבאיש וימאס שמן רוקח וכן זה שהיו בידו מחצה זכיות ומחצה עונות ע"י חטא אחד שחטא איבד כל הזכיות שבידו שהכריע עצמו לכף חובה:

אלא לבלי חוק. וא"א לו' דבשביל מצוה א' שלא עשאה הוא אלא דה"ק למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו ויכריעו לכף זכות:

הדא דאת אמר לעוה"ב. ליום הדין אבל בעוה"ז אפי' זכות כל דהו מסייעו להצילו מפגעים ומאורעות רעות:

כאפרכס הזו. שעל הריחיים שמקבל החטין כן שמע ותקבל דבריו:

פדעהו ביסורין אפי' אותו המלאך קאמר פדעהו ביסורין מלשון פצע וחבורה אעפ"כ מצאתי כופר לעצמו ולהצילו אף מייסורין שעליו:

הדא דאת אמר בעולם הזה. על מתני' קאי:

נושא עון. מגביה כף מאזנים של העון והזכיות מכריעין:

ר' אבהו אמר נושא כתיב. כלומר דלדברי ר' יוסי ב"ח קשה הוי ליה למיכתב נושא עונות לשון רבים אלא נושא מגביה וחוטף א' מן החובות כדי שיהו הזכיות מכריעין:

ולך ה' החסד וגו'. וכי זהו החסד אם משלם לאיש כמעשהו אלא דה"ק כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ואין לית ליה שרואה אתה שאין לו את יהיב ליה מן דידך ואז ולך ה' החסד בחנם:

דר' אלעזר אמר ורב חסד גרסינן. וכן הוא בפיאה והיינו דקאמר היא דעתיה דר' אלעזר כלומר דלשיטתיה אזיל כמו דדריש בקרא ולך' ה' החסד ה"נ דריש ורב חסד מלמד שהוא מטה כלפי חסד אפילו אין לו מעשים מטה עמו כלפי חסד: