פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ז:ג

תמן תנינן. סוף פ"ב דעדיות האב זוכה לבן כלומר זכות האב גורם לבן לה' דברים הללו כדדריש לה מקראי:

כך הוא. הבן חייב לאב באלו חמשה דברים כלומר דין הוא שיתחייב לו בשביל זה אף על גב דבלאו הכי חייב משום מצות כיבוד:

הדא הוא דכתיב יחולו וגו'. כלומר כי היכי דאמר הכא האב זוכה לבן בחמשה דברים כך מצינו נמי שאם האב אינו הגון מחייב לבניו בחמשה דברים כמו שנאמר ביואב שגזר דוד עליו ועל זרעו:

תשיש. תש וחלוש כח וגורם הזיבות תמיד:

עזיב. מכוער בהשחתת פנים מחמת הצרעת או שהוא נעזב לבדו כדכתיב בדד ישב ואלו שני דברים הן בהפוך מהזכות בנוי בכח:

ומחזיק בפלך בוריי. שוטה והפכפכן בדבריו ואינו עומד בדעתו כמו המחזיק בפלך:

נופל בחרב קצר ימים וחסר לחם מסכן. ואלו השלשה הן בהפוך מהזכות בעושר ובחכמה ובשנים:

קבלין. עליך ואנא מתקטל וקבלן שלמה כדדריש לה בבבלי פ' נגמר הדין כה דבר וכה ענני א"ל תרתי לא תעביד לי כו' וכולן נתקיימו בבית דוד:

מ"ד זב. איכא למ"ד דדריש מהאי קרא זב כדכתיב במרכבה ולשון מרכב הזב ואיכא למ"ד איסטניס ולנוס דריש כמי שנפשו קצה מכל דבר ונמאס:

מחזיק בפלך זה יואש. כדדריש ואת יואב עשו שפטים שעשו בו מעשה אשה המחזקת בפלך:

בירניות קשים. מלשון בריוני פריצים ועזי נפש ובעלי כח הרבה: