פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ד:ז

המוכר מעשרות שדהו לחבירו. מה שיעלה המעשר' מן שדה זו מכור לך לא עשה כלום ואפילו המעשרות לא קנה דדבר שלא בא לעולם הוא והיינו נמי טעמא דולדי שפחתו ועוברי בהמתו:

אויר חרבתו לחבירו לא עשה כלום. דדבר שאין בו ממש הוא:

אלא. דבר זה יכול לעשותו מוכר שדהו לחבירו ומשייר לעצמו מעשרותיה וכן ולדות והעוברות ואוירה של חורבה דלעצמו הוי שיור בדבר שלא בא לעולם ושאין בו ממש:

והיך איפשר. והיכי תמצא שאפשר לו למכור האויר ומאי איצטריך ליה למימר לא עשה כלום:

תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו. כלומר שאומר לו ליקח דבר מה מהחורבה כדי שיהא לה מקום פנוי להתרחב אוירה שיכול להוציא לשם זיזין וגזוזטראות:

שתקנה אחד מעשר שבה. כלומר מקום מעט אחד ע"י שתתרחב אוירה ולאו דוקא א' מעשר אלא אגב סיפא דבמעשר איירי נקט לה נמי הכא בהאי לישנא:

וכא. והכא נמי במעשרות שהיה קרקע לפניו והוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה ע"מ שתקנה לך אחד מעשר שבו וכיון שעדיין לא הפרישו לא עשה ולא כלום: