פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ב:ל

כרבי ישמעאל. אבל רבי ישמעאל לא דריש לה מן הכתוב אלא הלכה למשה מסיני הוא דבכל דבר כדתני רבי ישמעאל:

בשלשה מקומות הלכה עוקפת למקרא. מקפחת ועוקרת המקרא מפורש:

ובמקום אחד למדרש. להדרש דדרשינן בכלל ופרט אבל לא מפורש בהדיא בקרא:

התורה אמרה בספר. בגט כריתות והלכה אמרה בכל דבר שהוא בתלוש אפילו על העלה של זית כדתנן בפרק ב' דגיטין:

התורה אמרה בעפר. בכיסוי הדם והלכה אמרה בכל דבר שהוא מגדל צמחים מכסין בו כגון הסיד והחרסית והלבנה שכתשה כו' כדחשיב בפרק כיסוי הדם:

והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו. בתגלחת שניה של מצורע כתיבא דבתגלחת ראשונה כתיב וגלח את כל שערו סתם משמע כל שערות גופו וזרועותיו ושוקיו ושער בית השחי בכלל שיהא חלק כדלעת ובתגלחת שניה כתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו וגו' ואת כל שערו יגלח והוי ליה כלל ופרט וכלל:

מה הפרט מפורש שהוא מקום כינוס שער. למעוטי זרועותיו ושוקיו שאין בהן קיבוץ שיער הרבה ונראה למעוטי שער בית השחי:

והלכה אמר יגלחנו כדלעת. אף בתגלחת שניה כדתנן בפ' י"ד דנגעי' ביום השביעי מגלח תגלחת השניה כתגלחת הראשונה דקאמר התם מעביר תער על כל בשרו שיהא כל גופו חלק כדלעת:

במרצע מה מרצע שהוא של מתכת. ופליגא אבריית' דלעיל דאפי' בכל דבר:

זה מקדח גדול. כלומר מרצע הגדול דכתיב המרצע המיוחד שבמרצעין:

זה הפסילה. בלשון המשנה המפסלת והוא ברזל שמחליקין בו העץ:

והגישו אל הדלת יכול אפי' מוטל. אפי' הדלת עקורה ומוטל על הארץ:

מה המזוזה עומדת. דבלאו הכי לא מיקריא מזוזה:

גנאי לו וגנאי למשפחתו. ושב אל משפחתו דריש: