פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ב:כז

רשב"ל בעא קומי רבי יוחנן. ותהא אמה העברייה יוצאת בנשואין אם נשאת לאחר תצא מרשות האדון מק"ו מסימני נערות:

אני אין לי אלא של משנה. כפי ששנינו במשנה יתירה עליו כו' ותו לא:

יוצאה במיתת רבה. ואינה עובדת לא את הבן ולא את הבת שהקישה הכתוב לנרצע דכתיב ביה והיה לך עבד ולא לבן ולא לבת:

ואתייא דבר פדייה. דקאמר הקיש אמה העברייה לנרצע אלמא דס"ל שאר העבד עובד את הבן כהדין תנייא:

אית תניי תני בין עברייה בין עברי כו'. דדריש ועבדך שש שנים ולא לבן ולא לבת:

מה מקיים הדין תנייה. האי היקישא ואף לאמתך תעשה כן דכתיב בנרצע:

פתר לה. להיקישא דקרא בהענקה קאי דבקראי כתיב הענקה והדר דין דנרצע ועליה כתיב ואף לאמתך תעשה כן ולהענקה קאמר:

היוצא בשנים. זה עבד העברי:

וביובל. זה הנרצע:

ואמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין. דשנים ויובל כתיבי בהאי קרא ועברייה מהיקישא נתרבתה:

אבל היוצא בגרעון כסף. בין עבד ובין אמה כשהן יוצאין בגרעון כסף דיציאה בע"כ של אדון הויא וכן כשהן יוצאין במיתת האדון אין מעניקין להן: