פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:א:כו

חילפיי. הוא אילפא הנזכר בבבלי והובא לעיל סוף פ' מציאת האשה שהושיב עצמו על שפת הנהר ואמר כל מי שיאמר לפני דבר אחד מברייתא דר' חייא ולא אוציא דין זה מן המשנה יזרקוני לתוך הנהר וע"י מעשה עשה זה כמפורש בתענית:

אף אנן תנינתה. במתני' פ' הזהב:

ארבע איסרות מאיסר לדינר. והוא אחד מכ"ד בסלע שהדינר שש מעה והמעה ד' איסרין וקסבר אונאת המטבע א' מכ"ד הוא ועכ"פ שמעינן שד' דינרים בסלע:

שתות למקח. אלמא הדינר שש מעה כסף מדארבע שתות לסלע:

אוף אנן תנינתה. במתני' ריש פ"ז דערכין המקדיש שדהו בשעת היובל בשעה שהיובל נוהג נותן בזרע חומר שעורים תמשים שקל כסף אם בא לגאלה כפי הקצוב בתורה במקדיש שדה אחוזה ורוצה לגאלה. הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה שכך הוא עולה החשבון סלע ופונדיון לשנה שהרי אם הקדיש' בשנה ראשונ' שלאחר היובל הי' פודה בחמשים שקל שהם חמשים סלע דשקל דאורייתא הוי סלע צא מהן מ"ט סלעים למ"ט שנים עד יובל הבא וסלע היותר חלקהו לפונדיונים ובכל סלע מ"ח פונדיון שהרי כבר שנינו כ"ד מעים בסלע ומעה הוי ב' פונדיון ועוד פונדיון אחד שהצריכוהו משום קלבון הכרעה לכל שקל ושקל הרי סלע ופונדיון לשנה אלמא מעה הוי ב' פונדיון:

אוף אנא תנינתה. במתני' דפרק ד' דמעשר שני המניח איסר להיות מחלל עליו פירות מעשר שני וכבר אכל עליו בחילול עד חציו והלך למקום אחר והוליך האיסר עמו והרי הוא יוצא שם בפונדיון אוכל עליו עוד איסר שהרי לפי שהוא יוצא עכשיו יש בו עוד איסר אחד של חולין אלמא פונדיון שני איסרין:

אף אנא תנינתה. במשנתינו וכמה פרוטה כו' כפי החשבון שאמרנו: