פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ט:ז:ה
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 9:7:5 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 9:7:5) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →הבן גובה שלא בשבועה. דהא דקי"ל אין אדם מוריש לבניו ממון שיש עליו שבועה דוקא בשהיה עליו שבועה מן הדין אבל בפוגם שטרו שהיא גופה אינה אלא מתקנת חכמים בכה"ג לא אמרי' אין אדם מוריש וכו' כדמסיק לקמן וכן אמרינן בבבלי שבועות דף מ"ח:
ונשבע שבועת יורש. אעפ"כ שבועת היורשין עליו שלא פקדנו וכו':
מתניתא דב"ש. בתמיה האי ברייתא לא אזלא אלא כב"ש דתנן בפ"ד דסוטה מתו בעליהן עד שלא שתו בש"א נוטלת כתובה אע"פ שאינה שותה דבעינן והביא האיש את אשתו וליכא ושמא זינתה ואין לה כתובה משום דקסברי ב"ש שטר העומד לגבות כגבוי דמי והנכסים בחזקת בעל השטר הן והבאים להוציא ממנה עליהם להביא ראיה וקס"ד דה"נ טעמא הוא הואיל והשטר בידו וכעומד ליגבות הוא:
אמר רבי יוסי. דלא דמי כלל דהתם טעמא דב"ש מפני שהיא אומרת הביאו לי בעלי ואני שותה שאני מוכנת ואין המניעה ממני אבל הכא טעמא אחרינא איכא וכ"ע מודים בה שהרי בדין היה שאפי' אביו לא ישבע אלא שתקנה תיקנו חכמים שישבע משום דפרע דייק וכו' ובו תיקנו ולא בבנו דכיון שמת וליכא טעמא דרמו רבנן שבועה עליה כי היכי דלידוק העמידוהו על דין תורה שגובה בלא שבועה: